<h1>הרוקח הלכ' תשובה סימנים י"ח—כ"ט</h1>
<h2>דף פה:</h2>
תשובה מכפר על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה ועל החמורות חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד ולא תשא עמהם וכל דדמי ליה תשובה תולה עד יום הכפורים ויכפר האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. במדרש הרנינו שובה ישראל עד ה' כל מה שברא הקב"ה לא נשבע אלא על התשובה חי אני נאום ה' אם אחפוץ במות הרשע, אמר הקב"ה לישראל מתביישים אתם לעשות תשובה הנני שב ראשון כה אמר ה' הנני שב ומה מי שאין לו חטא ולא סרחון ח"ו אומר אני שב בני אדם על אכ"ו שצריכין לעשות תשובה שלימה ואף העבירות שעשה מתחלה אינן נזכרין שנאמר לא תזכרנה הראשונות לא תעלינה על לב ומבשרות שלום שנא' שלום שלום לרחוק ולקרוב רחוק שנתקרב שובה עד ה' שהוא במדת הרחמים ובדברים מתקבל קחו עמכם דברים ולא עוד אלא הולך ריקם ומחזיר מלא ואמר כל תשא עון וקח טוב.
דרש רבינו כמה גדול כחה של תשובה כיון שאדם מחשב בלבו לעשות תשובה מיד עולה ועומדת לפני כסא הכבוד שובה ישראל עד ה' אלקיך אמר הקב"ה אפי' יש בכם
עבירות עד ה' עד כסא הכבוד שובה ישראל ובפ' בתרא דיומא (דף פ"ו) גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם שנא' ארפא משובתך ומגעת עד כסא הכבוד ומקרבת את הגאולה ובא לציון גואל ולשבי פשע ומקרבת הישועה שמרו משפט ועשו צדקה וזדונות נעשות כשגגות שובה ישראל כי כשלת בעונך ונעשים לו כזכיות ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה ומאריכין ימיו ושנותיו חיה יחיה אדם חוטא הקב"ה מתפייס בדברים קחו עמכם דברים ושובו ומחזיק לו טובה וקח טוב וכאלו הקריב פרי נדבה ונשלמה פרים שפתינו אהבם נדבה ובמס' תענית בפ' סדר תעניות כיצד (דף ט"ז) לא נאמר באנשי נינוה וירא אלקים את שקם ואת תעניתם אלא וירא אלקים את מעשיהם כי שבו מדרכיהם הרעה ובקבלה הוא אומר קרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' ובפסיקתא שובה אמר ר"י בן לוי אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעין על בניכם ועל בנותיכם למה כי חנון ורחום הוא "בני לדברי הקשיבה הט לבך לדרכי התשובה "אין אמונה כאמונת אל אחד "אין לקח כלמד טוב "אין עטרה כעטרת ענוה "אין זירוז כזירוז החבורה "אין רנן כרנן רוחה "אין הדור כהדר ההגיון "אין קצינות כקיום קריעה "אין טכס כטכס טובה "אין נהוג כנהוג נעימה "אין חמוד כחמוד חסידות "אין זהור כזיהור זמרים "אין קדוש כקדוש קרבן "אין מעלה כתשובה "אין טובה כקשיבה.
זאת תורת השב בכל לבו ובכל נפשו ובא לידבק בבוראו כל אדם יחשוב בלבבו ונקדשתי בתוך בני ישראל אם היה בשעת הגזירה היה לו ליהרג ולשמוד נפשו בייסורין קשין עבור בוראו יאמר אל לבו וכי אין לי לעצור רוחי שעה קלה עבור בוראי וכי יש לי ליהנות שעה קטנה בנאוף בטנוף אלמד לעיני מלהסתכל פני אשה כי אש היא אם אדם שומר עצמו מניאוף פעמים עבור השם ופעמים עבור כבודו שלא יאמרו נואף הוא ומשחית נפשו הוא יעשנה אין זה עובד בוראו באמת אבל אם מונע עצמו במקום שאין בושת כי הכל רואים פני נשים והוא אינו עושה זהו עבודת היוצר באמת ויש לו לאדם להמנע מכל מה שהגוף נהנה בהם ע"י נשים מלראותם מליגע בהם ומלישב אצלם ומלראות בגדיה החמודות ולא לשמוע קול דבורה בניגונה ומלדבר עמה בין אשת איש בין פנויה חוץ מאשתו ישמח בה כשהיא טהורה בכל חשק לבו מי שהשחית זרע בחשק תאותו יתענה מ' יום וישמור נפשו ולא יראה פני אשה ולא בבגדיה השטוחין על הכותל ולא להריח בבשמים אשר עליה ולא לעמוד במטה שאיש ואשתו שכבו שם והוא כאלו עומד בכריסה של אשה ומכל ייחוד כי המסתכל במלבושיה ורואה בפניה ובחזה שלה בבליטת דדיה ובמקום התורפה ורוח זנונים יכנס בלבו להתעותו ונהנה נפשו בעודו יושב אצלה ונכנס חדותה בלבו ובלב האשה ומתמלאים הרהורין ונדון לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ויש לאדם למנוע מכל הדברים המביאין לידי קרי כדכתיב זנות יין ותירוש יקח לב אש היא עד אבדון תאכל מים גנובים ימתקו וסופו ירד לגיהנם באש לא נופח על כן ימהר ויחיש מלחשוב הרהורי נשים כי אם על אשת חיקו ישמח ויגל בה באהבה בכל עת שחפץ כי היא שומרתו מן החטא ע"כ על כל חשק חפצו בה לאהבה ולכבדה אז ימצא תאות לבו בה ומזכתו לזה ולבא.
תפלת השב בכל כוחו רבון העולמים אתה הוא בעל הרחמים ה' אלהינו ואלהי אבותינו בושתי לדבר לפניך אמנם אנכי חטאתי לך הרעותי מדרך טובה נטיתי עברתי על מצותיך זכרתי שמך לרצותך רשעתי ויושר העויתי כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד ואני דומע בדמע לבי פלגי מים ירדו עיני אשר לא שמרתי תורתך צער ומצוקות לבבי הרחיבו ואתנה לבושי שק כי אוריד עדיי ממני ואתוודה לפניך בצוק צרת לבי כי עונותי עברו ראשי אתאונן על חטאותי וכאשר ידמע יאמר במר דמעותי יכבה חרון אפך כבה בדם לבי הנמס כבה אש קדחתי באפך ותשובת חרטותי ישיבו אפך ממני ונוזלי דמעותי יחשבו כניסוך יין ומים ומשמן בשרי כחלבים ואמורים ודמי הנחסר כאלו נזרק על גבי המזבח וקול אנחותי כקול שירי הלוים וקול גניחותי כקול תופים וכנורות ושבירת לבי כשברים ותרועות שופרות וניתוק מורשי לבבי כנימי כנור ועוגב וחלישת איברי כעריכת איברים ופדרים ושפיכת נפשי כמים ימחו פשעי ובדם לבי תמחה עונותי ובליחלוח גופי יכבו חטאתי ובודוי אשם נפשי יחוורו אשמותי וניב שפתי והגיון לבבי יתכפרו רעיוני והרהורי וקריעת לבבי יקרעו כל ספרי עונותי ורוב נהמותי המה ינחמוך וחנינותי יגלגלו מדת רחמיך לחונני ותפלתי קבל עם תפלת בניך בני בחוניך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
מחשבת השבים. בני שמע לעצתי אהבתיך בני שוב נא בתשובה לאהבה את ה' אלקיך ליראה אותו עשה זאת בני והנצל ושוב לאביך זכור בוראך אשר בראך רוח זנונים הסר מקרבך בכל דרכך דעהו תשוב אל אביך קנך בכל לב ושמח אשר ייסרך כדי לכפר עונתיך כי כל שזכויותיו מרובים מעונותיו מריעין לו בעוה"ז לשלם לו מעשיו ודומה לו כמי ששרף את התורה אשריהם הצדיקים שנפרעין מהן על עבירה קלה שעושין בעוה"ז ומריעין להם בזה העולם זהו ואין עול וכיראתך עברתך פגעת זה שעושה צדקה החזק במוסר אל תרף וברך אלקים שופט בכל עת אשר אוהבך ומייסרך אורח חיים תוכחת מוסר ויהי עונותיך נגדך תמיד ותתבייש ממעשיך ותתלבן מצואתיך ותטבול במקוה ישראל ה' אשריך מי הוא מטהרך ומי הוא מקורך ומי בארך תשא לבבך אל בוראך כי ידו שטוחה ופרוסה לקראתך הכון לבך שלם אל בוחן לבך וכליותיך ושא עיניך השמימה ויאר פניו אליך בשמחה הדבק באהבתו וביראתו כי הוא אלהיך ומלך עולם אל תהי להוט אחר גרונך כי על כן נענש בן סורר ומורה מי שחטא בסעודת הרשות ובשתיית זולל וסובא יש לו להמניע עצמו מלעשות עוד מלסעוד כי אם בסעודת מצוה ולא ימשוך ביין ובשכר את בשרו כי אם על שולחנו עם בני ביתו ואין לו לעדן במיני תענוגים ויניח אכילתו ושתייתו עבור הבורא פת במלח תאכל כפי כחך שתסבול ומים במשורה תשתה וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ויש שכר לפעולתך.
רוצח. הכה איש את רעהו ורצחו נפש בין איש בין אשה או הרג את הקטן ילך בגולה שלש שנים וילקה בכל עיר ויאמר רוצח אני ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יגלח שער זקנו וראשו ולא יכבס את בגדיו ולא ירחץ את בשרו וזקנו ירחץ פעם אחת בחדש ויקשור ידו אשר רצח בה בשלשלת ובצוארו וילך יחף ויבכה על רציחתו ויתענה בכל יום עד שיגמור גלותו ואחר כך שנה אחרת יתענה שני וחמישי אף על פי שהתענה ג' שנים בכל יום ולא יעשה לשום אדם רעה וישתוק לכל אדם ואם יאמרו לו רוצח אל יתקוטט אך יהיה כמחריש ולא ילך לשחוק באותן ג' שנים וכשיצאו מבה"כ ישכב בכל יום לפני בה"כ ויעברו עליו ולא ידרכוהו ויכבד את אשתו ואת כל אדם ויתודה בכל יום.
הכופר בעיקר הרי עבר על כל התורה צריך להסיר ממנו כל מלבושי תפארתו ולא ישית עדיו עליו ויתאבל ויבכה ויצטער ויתענה כמה שנים בכל יום ויום וינמיך רוחו ויתודה ג"פ בכל יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ כלל כי אם בע"ש בעי"ט ירחץ מעט ולא ירחץ ראשו כי אם פעם אחד בחודש או פעמיים ולא ילך לשחקות ולא לנשואין כי אם לברכה ומיד כשמתחרט וטובל במקוה דינו כישראל ומכל ענינו שחטא ישוב אל בוראו ויצטער כנגד הנאתו הוא היה שמח ביום אידם וחילל שבתות וכפר בעיקר וקיבל אלוה והשתחוה לה ואכל כל איסור ובעל בת אל נכר ועבר כריתות ומיתות ב"ד על כן ישוב מכל אשר חטא ויעבוד את בוראו בכל נפשו ובכל לבבו ובכל מאדו וישכב על גבי קרקע ויסבול צערים הרבה ואם יאמר לו מומר רשע ישתוק וכל מחשבותיו יהיה לטובה.
השבועה חמורה ככופר בעיקר אפי' נשבע על האמת לא ינקהו ה' כי העובר לאו או על עבירות חמורות עובר על דבורו אבל הנשבע בשם המלך הכבוד כאלו בגופו כביכול הוא נוגע על כן אמרו במס' שבועות (דף ל"ט) נזדעזע כל העולם כשאמר כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא כי כל העולם כולו לוקה בעון הנשבע למה יקצוף ה' על קולך וחבל מעשיך כי השבועה מכלה את הכל אם אדם מעל בשבועה יש ללקות כמה פעמים וגם להתענות ולהתודות
ויש לו ליזהר מלהשבע אפי' על האמת ומלהשבע בתורה ומלהשבע בנשמת אבותיו כי אם ישבע בראשו או בגופו אך מותר לישבע לקיים המצות כדאמרי' בנדרים (דף ד') נשבעתי ואקיימה כדי לזרז בעשיית המצות ולא לעבור על התורה ולא באמונת שמים לבטלה מפיו ויזהר כשמברך הברכות בהזכרת השם הנכבד את ה' אלקיך בהזכרת שמו שירעדו כל איבריך ליראה את השם הנכבד והנורא הזה עבדו את ה' ביראה וכן כל שמותיו הקדושים ואל תזכיר ברכה לבטלה ואם שגגת אמור אחריו בשכמל"ו.
המדבר בבית הכנסת וחביריו משבחים ומשוררים קורא אני עליו הוי על כל שכיני הרעים כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ולא נמנה עם חביריו ומואס לשבח לקונו הוא מסיג גבול הבורא ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש כדאמר בפ"ד דמגילה (דף כ"ח) אלקים נצב בעדת אל והמדבר עושה כאלו הופך אליו ערפו יאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה נטיתי ידי ואין מקשיב למה יקצוף ה' על קולך ויקרא עליך מי ביקש זאת ממך רמוס חצרי אך השתחוה לו ושב לפניו במורא בכפיפת ראש ובענוה בשחיות הלב התחנן לפניו ותשורר לפניו בשמחה ובא לפניו ברננה אז קרוב אליך ונמצא לך ותייחד שם שמים בכוון הלב והתפלל בכוון הלב כשתאמר ברוך אתה שאם חשבת בדברים בטלים כאלו התלוצצת בו ולא נתת יראתו על פניך אך חשוב כי הוא נצב לקראתך שויתי ה' לנגדי תמיד ותתן יראתו על פניך ואהבתו בך ותכוין בכל לבבך ותהי צנוע לפניו התודה חטאיך ותדרשהו והוא נמצא לך ותברכהו.
מלשין. המלשין את חבירו הרי משניאו בעיני השר ומעליל עליו ולוקח ממונו וממית את רעהו ואת אשת חיקו וממית בניו ובנותיו וכל בני ביתו ואם היה גונב או גוזל ממונו לא היה לו כל כך צער וחטא על כן ישלם לו כל מלשנותו ויהא לו כעבד עולם ויבקש ממנו מחילה בפני כל העולם וילקה ויתענה ויתוודה כאלו הרג כל בניו ובנותיו וכל בני ביתו והוא לומד לשר ליקח ממון מכל בני ברית, ראה כמה עבירות עשה שהרי המסורות מורידין על כן יהיו חטאיו נגדו וישוב וישבור רוחו בכל כחו מה יתרון לבעל הלשון לכבות נרו ולהיות באפילה ואישון כשלש קלשון להרבות נהר פישון מוטב שישוב בעודו בחיים להיות עם הנצחיים ואם אין לו לשלם ירבה עליו ריעים ויבקש מחילה למי שהפסיד טרם ימות וכאשר ירויח יצמצם ויפרע למי שנתחייב או ליורשו כי למלשין אין לו רפואה אם לא יסור חלאה ויתוודה חובו וישוב בכל לבבו.
הרכיל אין לו רפואה אם לא יבקש מחילה ויפייס לכל אשר רכל עליהם ויעסוק בפשר השלום ובמצות. המחטיא אין לו רפואה ואין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהו תלמידיו שהחטיא בגיהנם והוא בג"ע מעוות לא יוכל לתקון אם לא בתשובה שלימה לצער גופו ולהתענות ולהתוודות ולבכות ולהתחרט ולהתחנן יומם ולילה בתעניתו וצומותיו וילקה ויחשוב לזכות את הרבים ויטרח ויפרנס לומדי תורה או ללמד נעריהם וליתן צדקה ויעשה ג"ח בגופו. בפ"א דר"ה (דף ט"ו) אמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה ושינוי השם ושינוי המעשה אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו דרשו ה' בהמצאו ליחיד בעשרת י"ת אבל צבור מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו בכל עת.
אכתוב עבירות החמורות. בפ"א דר"ה (דף י"ז) המינים והמסורות ואפיקורסיו ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתי' ושפירשו מדרכי ציבור ושנתנו חתיתם בארץ החיים ושחטא ושהחטיא את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות גיהנם כלה והם אינם כלים. בפ"א דחגיגה (דף ט') ר"ש בן מנסיא או' איזהו מעוות שאינו יכול לתקן זה הבא על הערוה והוליד ממזר ומוקי בגמ' באחותו פנויה או אנס אשת איש ובא עליה והוליד ממזר אין לו תקנה אבל לא הוליד יש לו תקנה והא דתניא ר"ש בן מנסיא אומר הבא על אשת איש ונאסר' על בעלה אע"פ שלא נטרד מן העולם וכו' זהו באשת ישראל ומרצונ' או אנס אשת כהן שאסרה על בעלה אין לו תקנה ובפ' הזהב (דף נ"ח) כל היורדין לגיהנם עולין חוץ מן הבא על אשת איש או מלבין פני חבירו ברבים או מכנה שם לחבירו אע"ג דדש ביה יורדים ואינן עולים. בסוטה בשלהי פ' ואלו נאמרין (דף מ"ב) ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינ' כת לצים כת חנפים כת שקרים כת מספרי ל"ה. ובפ"א דקידושין (דף ל"ט) למען תפוס את ישראל בלב' אמר רב אחא בר' יעקב ההוא בע"ז כתיב דאמר מר חמור' ע"ז שכל הכופר בה כאלו מודה בכל התורה כלה וכן המוד' בע"ז ככופר בכל התורה כלה. בפ' בתרא דיומא (דף פ"ו) חלול השם תשובה ויום הכפורים ויסורים תולין ומיתה ממרקת גדול חלול השם מכל העבירות. בשלהי קדושין אין מקיפין לחלול השם אחד שוגג ואחד מזיד ואם הית' שקול' מכרעת ר"ש ב"י אומר אפי' צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה ותוהה על הראשונות אבד כל הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אפי' רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירי' לו שום דבר רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל ביום שובו מרשעו. כ"ד דברים מעכבים את התשובה אלו הן רכילות ל"ה בעל חימה. בעל מחשבות המתחבר לרשע המסתכל בעריות. החולק עם גנב. האומר אחטא ואשוב המתכבד בקלון חבירו. הפורש מן הצבור. והמטה את חבירו מדרכי טובה לדרכי רעה. והמבזה את אבותיו. והמקלל את הרבים. והמעכב את הרבים מעשות צדקה. והמואס בעושי צדקה ומצות. והמשמש בעבוטו של עני. והמקבל שוחד. והמוצא מציאה ואינה מחזירה. והרואה בניו בתרבות רעה ואינו מוחה בידם. האוכל שוד עניים. החולק על ד"ת. החושד בכשרים. השונא את התוכחות. המלעיג על המצות. שכל כ"ד עבירות בהוד' את ירושלים. וכן כ"ד עריות באחרי. באמור אל הכהנים כ"ד כפרות. תשעה דברים מעכבין את התפלה הראשון מי שנחתם גזר דינו כמו למשה ואתחנן השיבו אל תוסף דבר. השני המתפלל בלא כונת לבו ויזכרו כי אלקים צורם ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו. הג' מי שאינו מקשיב לד"ת מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה. הד' מי שאינו משיב לעני אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה. הה' עושק וגוזל כמו במיכה אשר אכלו שאר עמי וכתי' לא יענה אותם. הו' מתפלל בלא נקיות גם כי תרבו תפלה אינני שומע. הז' מי שגברו עונותיו ולא שב ויהי כאשר קראו ולא שמעו. הח' מי שאינו שומע תוכחה שנא' ותוכחתי לא אביתם אז יקראונני ולא אענה. הט' מי ששם בטחונו בע"ז ואל תפגע בי כי אינני שומע אותם הבנים מלקטים עצים. וכן ט' הם ישראל לא ידע עמי לא התבונן גוי חוטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים פשעו בי קציני סדום עם עמורה ואחר כך כי תרבו תפלה אינני שומע כי עד ט' מוחל אבל וינסו אותי זה עשר פעמים אז פורע. לכך בהפטרה סולו סולו אמר לשון צום וענוי ואח"כ לקדוש ה' מכובד וכן ט' פעמים וכפר בחומש לכפר ט' דברים המעכבין את התפלה לכך אין ט' במזמור יענך ה' ביום צרה ומסיים יעננו ביום קראנו לכך ט' ימי תשובה עד י"ה לכך ט' למה צמנו ענינו ביום צומכ' תצימו לא תצומו צום אבחרה יום ענות צום יום רנון הלא זה צום. באלפא ביתא דרבי עקיבא קרוב ה' לנשברי לב חביבין שבורי לב לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת מרוחקין מן השכינה ל"ו אלפים רבבות פרסאות שנא' שרפי' עומדים ממעל לו אבל שבורי לב הקב"ה קרוב אצלם בתוך אמה כל מי שזובח את יצרו בכל יום ומתוודה מעלה אני עליו כאלו כבדני בשני עולמות זובח תודה יכבדנני בעה"ז ובעה"ב. עיקר כפרה ע"י וידוי לכך הפר שהוא כפרה לו ולכהנים הכ"ג מתוודה עליו ושעיר המשתלח שהוא כפרה לכל ישראל מתוודה עליו עונות ישראל מודה ועוזב ירוחם כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הוודעי ספקתי על ירך דרשו את ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב וישוב אל ה' וירחמהו. בפרק חלק (דף צ') ואלו הן שאין להם חלק לעוה"ב האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורו' המבזה ת"ח וא' ר"פ כגון דאמר הני רבנן או קורא לרבו בשמו ר"ע אומ' אף הקורא בספרים החיצונים ספרי מינין וספרי בן סירא והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך ורוקק שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו בגבולין ובלעג או הדורש אגדות של דופי כי דבר ה' בזה האומר כל התורה כלה מן השמי' חוץ מפסוק זה או חוץ מדקדוק זה ומקל וחומר זה ומגזרה שוה זו זהו כי דבר ה' בזה הכרת בעוה"ז תכרת לעולם הבא כל זמן שעונה בה הא אם עשה תשובה ומתווד' יש לו חלק לעולם הבא. אלו הן המינין האומר עולם כמנהגו נוהג ואין אלוה בעולם או אומר אין הבורא קדמון לכל או אומר יש לו דמות וצורה כאדם וגוף ותמונה או משתתף ד"א עמו או האומר אין שום נבואה בעולם מן השם או מכחיש מן תורת משה דבור א' או דקדוק א' או אומר אין הבורא יודע מעשה מחשבות האדם או אין אדם נידון לפי מעשיו או אין העולם הבא ואין תשלום שכר. אלו הן מינין ואפיקורסין שמורידין אותן אם לא עשו תשובה שלימה ונקה לא ינקה מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים והא דאמר בפ"ב דיומא (דף פ"ו) עבר על עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלים לו וכן בפ"א דשבועות (דף י"ב) האי עשה היכי דמי אי דעשה תשובה מוחלין לו מיד מיהו קצת צער יבא לו שעבר על העשה כל החוזר בתשובה שלימה מקבלין אותו כדאמר בפ"א דע"ז (דף י"ז) גבי ר"א בן דורדיא כשהניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה גדולה עד שיצאה נשמתו יצאה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העוה"ב כי מה שאדם מזומן לעשות ונהנה בו ומתחרט ומכניע עצמו קשה לו מאד דלפום צערא אגר'. כל מי שרגיל לעבירה בין קלה בין חמורה להכעיס הוא מומר לדבר א' או לבוש שעטנז או מגלח זקנו בתער או מספר קומי כמו כותים או אוכל איסור או בועל כותית או גונב ומפורסם הדבר זה הוא מין כאלו כפר שאותה מצוה לא נתן הקב"ה למשה ובדבר החשוד לא דנו ולא מעידו ויש לו להתחרט ולהתודות בדמע הלב ולא יעשה עוד כדבר הרע הזה הרחק מן הכעור ומן הדומה. אדם שהופך לדתי הגוים הוא מומר לכל התורה כולה ואדוק יותר מן הגוים כדמשמע בע"ז ישראל שהלך לתרבות רעה בין בהליכה ובין בחזרה אסור לשאת ולתת עמו וכן בפ"א דשחיטת חולין (דף ג') ששחיטת כותי אסור המשמר שבתות בשוק דינו כישראל ואם מחלל שבתות בפרהסיא דינו ככותי להשכיר ממנו רשותו אם לא עירב. בפרק א' דשחיטת חולין (דף ה') ובערובין והמחטיא את הרבים בין גדול כירבע' או כפר בדברי חכמים כצדוק וביתוס או דוחק העולם לחטוא כמנשה או הטעה העולם בהפוך טעויותיו או עשה עבירות כיהויקים בגלוי שמעיז מצח ומגלה פנים או פורש מן הצבור שאינו מתענ' עמהם ואינו נכנס בצרותם כל אלו אין להם חלק לעוה"ב אך אם עשו תשובה בכל לב ומתודי' בכל לב ובדמע אפי' כפר בעיקר ושב לאהבה את בוראו ולא ישוב לקלקולו אך דבק בקונו יש לו חלק לעה"ב. שמעו חכמים מילי אל תחניף לאדם פן תישן שנת עולמים ותרדם לא לפניו חנף יבוא כי יקטף עודנו באבו ע"כ תן בלבך לבער חניפות ותכר האמת ולא בחניפות זכור בוראך ותירא מפניו בטח במלכך כי יהיה עמך ראה ותשוה קטן וגדול הכל מלחדול ומלכך יהיה לך לעוז ומגדול.
בני אל תהיה גאה פן תהיה הומה ושואה תנמיך רוחך בלב נכאה אז השם עמך תחזה ותראה כי שונא גאים ומחיה לב נדכאים כי מה בגאות תועלת כי הנפש גועלת וכוס תרעלה ומחללת ומועלת למה תמות בלא עתך ומלאך אכזרי יבעתך אל תתחבר אל המתגאים ברגע ימותו פתאום תירא מלפני מתגאה על כל המתגאים ותחזה כבודו במקום רואים כי ברוח נמוכה יהיה לך תמיכה וסמיכה.
בני הזהר במצות לאוין פן תעבור באחד מהן ותלקה ארבעים או במכת מרדות אם עברת על לאו בעלמא כ"ש לאו דכריתות תתענה לכל הפחות מ' יום ותלקה בכל יום ותן לו תודה. המגלח פיאות זקנו בתער עובר כמה לאוין ומעתה אל תשחית עוד ותגדל זקנך ובחוקותיהם לא תלכו. הזהר בעשה לקיימו פן תלקה במכת מרדות. הוי זהיר בפ' וחי אחיך עמך ולא תסיג גבולו אל תקח לו מחייתו ואם קנה סחורה או מטבע כנגד השלטון אם יבא אחד ויוסיף לו כדי ליקח מחבירו זה לא ניתן לימחל ונקרא רשע ואין גזלן כמותו ואם לא ישמע אל הוריו אשר הורוהו יש להבדילו עד יתקן עותתו בתשובה.
בני אם תחטא בעינים פן תכשל בזה ובבא וישקלוך במאזנים בעדים שנים אל תחטא באזנים בשמע שוא לדבר לפניך ובעת תעמוד לפני אדוניך לא ישמע רב עוניך. אל תחטא באפך ובריח פן יקצוף עליך להמריח ומכל טוב תהיה קרח ומפניך לא תוכל היות בורח אל תחטא בפיך ובלשונך כי בעל כנפים יזכיר עוניך לא יועילו לך הונך לבא לפני קונך אל תחטא במאכלך ואל תרבה מעלך כי גופך יכשילך ואיך תעמוד לגורלך אל תחטא בידך איך תעמוד בפני שודדיך ככלות כחך והודך ומעשיך עדיך נגדך אל תחטא בלבבך לא בעשת מחשבותיך ולא בכליות קרביך המלך בקונך יודע טיבך אל תחטא באיבריך המה יעידו כל דבריך הנה ככלות בשרך ושארך יזכירו כל אמריך אל תחטא במשגל ולא בראיית יופי שגל כי היא כזונה סופה להרגל פרה ורבה כעין גל אל תחטא ברגליך פן יהפך גלגליך רוץ למצוה מעגליך להרגל בצדיקים רגליך. אל תחטא ברוחך בנשמת כחך תגיל בפקודי משמחיך ויליץ צדקתך נכחיך אל תחטא בנשמתך אל תרבה באשמתך עסוק בתורתך בכל מאמצי משמרתך אל תחטא בפני בוראך זכור כי הוא בראך והוא מכלכלך ונושאך הוא אביך הוא מוראך אל תחטא לפני השם כי הוא נותן לך הגושם ועיניך ופיך מלחלח כגשם והוא חייך מנשם אל בחדוה תתאוו ותתאוה שירותיו בקול תחוה בכל עת לפניו תשתחוה אל תהי להוט אחר גרונך תירא מאכילה הוא קונך ואל תאכל ספק איסור כ"ש איסור הניכר הזהר פן יהיה בך חטא ותראה מי שוחט אם בקי בהלכות שחיט' בכל עניניה בלי ספק וכן מי שבודק הבהמה בכל פיסקי הלכות הריאה ומראיה בכל עניניה אם הוא שוגג ונמצא טריפה אחריו יש להזהירו אם יעשה יותר פן יסירוהו ויעבירוהו כמשפט עד אשר יתקן עוותתו הבודק ונמצא אחריו טריפה או השוחט ונמצא אחריו נבילה וכן המנקר ונמצא אחריו חלב יש להלקותו ולהזהירו שלא יעשה עוד ואם אינו נזהר יש להעבירו מאומנתו לגמרי ולהלקותו ולהכריז עליו בקהל עד שנראה תשובתו בלי רמאות ובלא נבל וכאשר יעשה דין מה שקצבו עליו אז אחינו הוא כי כל שנמצא אחריו חלב או אחר שיבדוק ימצאו נבילה פעמים ושלש כבר נפסל עד זמן אחר שנראה תשובתו בצידו וכן המתקן גבינות או החלב שאין ישראל רואהו שכל החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו.
עיקר התשובה הזכרת חטאו ווידוי כמו משה ע"ה אמר ויעשו להם אלהי זהב ומתרחק מן העבירה שבידו ומן הדומה לו וטוב לו בני הזהר מכל נדנוד עבירה כי יש שנראה לך קטנה וגדולה היא אלי בא וראה התורה אמרה הוכח תוכיח את עמיתך אעפ"כ אמרה תורה ולא תשא עליו חטא שלא יהיו פניו משתנות להלבינו ברבים ואם עשה כן אינו לוקה לאו שאין בו מעשה הוא עון גדול הוא המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב ודווקא עמיתו עם שאתו במצות אבל אם הוכיחו בסתר ואינו שומע מכלימין אותו ברבים כמו נחמיה ואריב עמם ואקללם ויש להוכיחו כמו נביאים הראשונים. כל דעלך סני לחברך לא תעביד שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו ושב ורפא לו סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.
אלו הן שאין מורישין נכסים לבניהם ואם מורישין אין מורישין לבני בניהם המשחק בקוביא ומלוה בריבית והמגדל בהמות ממעות שביעית והמעות הבאות ממדינת הים כהן ולוי שלוו על חלקם המינים החניפין והמחללין שם שמים עליהם הכתוב אומר ישובו רשעים לשאולה ההוגין כיונים והמנהמין כדובים והממעכין בידיהם והמבעטים ברגליהם ומהלכין בראשי אצבעותיהן עליהם הכתוב אומר אל תבואני רגל גאוה גסי הרוח ומספרי ל"ה ומדברי כזב וחכמים בעיניהם עליהם הכתוב אומר כי הנה היום הזה בא בוער כתנור. הנושא אשה לבנו הקטן והמשיא בתו לזקן והעושה טובה למי שאינו יודעת עליהן הכתוב אומר לא יאבה ה' סלוח לו. הגבאין והחולקין הפורטין והמוכסין עליהן הכתוב אומר הונך ועלבונך. המשקר על שותפו לבולעו חנם והמלוה את חבירו על מנת ליטול את ביתו ואת שדהו והדר בלא אשה. והמוציא עליה עלילה על מנת לגרשה עליהם הכתוב אומר אני ה' חוקר לב. ועוד נמצא באותה ברייתא על ארבעה דברים נכסים של בעלי בתים יורדין לטמיון על עושקי שכר שכיר ועל פורקי עול מעל צואריהם ונותנין על חביריהן וגסי הרוח על כלם. על ד' דברים ממונן של בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוה בריבית ועל מי שספק בידו למחות ואינו מוחה ופוסקי צדקה ברבים ואין נותנין. בעון כ"ד דברים מעכבין את התשובה כבר כתוב וט' דברים מעכבין את התפלה כבר כתוב. בעון כ"ד דברים המשפחות כלות והייסורין רבים בעון חלה בעון בעלי זרוע בעון יין נסך בעון שנאת חנם בעון המלבין פני חבירו בעון המהרהר אחר מדת הדין בעון ספק חלב ודם בעון זלזול טהרה בעון איחור נדרים בעון אשה קולנית בעון לא תקום ולא תטור בעון גונב דעת הבריות בעון זקן שנתבזה ברבים בעון מחוסרי אמנה בעון הנהנה מע"ז בעון המביא תקלה לרבים בעון הנותן דין לרשע לזכותו בדין בעון הפורש מדברי חכמים בעון המרחם על האכזרים בעון המתאכזר על הרחמן בעון המתיר האסורין בעון האוסר את המותר עליהם הכתוב אומר ונתתי פני באיש ההוא וגו'. בעון שמונה דברים ישראל גלו ממקומם בעון פורק ממנו עול תורה בעון גלוי עריות בעון חילול השם בעון נדה בעון עיוות הדין בעון עדות שקר בעון מאכיל ממונו של ישראל לכותים בעון מקטיני איפות ומשקלות ועליהם הכתוב אומר לכן עתה יגלו בראש גולים מאכילי רעיבים ומלבישי ערומים ומחלקי צדקות עליהם הכתוב אומר אמרו צדיק כי טוב וגו'.
